האן ואח' נ' הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן:"המבקשת") לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

2.המבקשת טוענת כי בסעיף 2 לכתב התביעה טוענים התובעים (להלן:"המשיבים") כי הם רכשו דירה מהמבקשת ומכתב התביעה עולה כי הסעד העיקרי הנדרש ע"י המשיבים הינו סעד לביטול ההסכם לרכישת המקרקעין שנחתם בין המשיבים לבין מינהל מקרקעי ישראל וההסכמים בין המשיבים למבקשת, ובהתאם לסעיפים 51 (א) (3) ו – 40 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 (להלן:"חוק בתי המשפט"), התדיינות שעניינה ביטול הסכם מקרקעין דינה לידוןן בביהמ"ש המחוזי ולא בבימ"ש זה.

3.מנגד, המשיבים טוענים כי תביעתם הינה תביעה כספית, חוזית ונזיקית כאמור בכותרתה ומשכך, הסמכות לבימ"ש שלום בהתאם לסכום הנתבע.

לטענת המשיבים, כאמור בסעיף 4 לכתב התביעה, המשיבים חתמו עם המבקשת על הסכמים לפיתוח פנים מגרש ולביצוע עבודות בניה והסעד הראשי המבוקש על ידם כמפורט בכתב התביעה הינו סעד של ביטול ההסכמים שנחתמו בינם לבין המבקשת המצורפים כנספח א' לכתב התביעה ולא סעד של ביטול הסכם המכר. המשיבים מציינים כי סעיף 63.1 לכתב התביעה מפרט מפורשות כי הסעד המבוקש הוא ביטול ההסכמים, השבת הכספים וההוצאות הנלוות כגון תשלום למינהל.

לטענת המשיבים, הם אינם תובעים את מינהל מקרקעי ישראל שכן הוא אינו צד לעניין, אלא תובעים את המבקשת לפצותם בגין תשלומים ששילמו לה עבור בניית הדירה ופיתוח פנים המגרש, שכן המבקשת היא השולטת במתן החזקה בדירה למשיבים והדירה שנבנתה על ידה אינה ראויה למגורים ואין יכולת להשתמש בה במצבה הנוכחי. בגין השליטה של המבקשת בדירה ובמתן החזקה בה הוגדרו המשיבים בסעיף 2 לכתב התביעה כרוכשים והמבקשת מנסה להיתלות בסעיף זה תוך התעלמות ממהות התביעה.

המשיבים טוענים כי לא מצוין בכתב התביעה כי הסעד המבוקש הינו לביטול הסכם הרכישה בין המשיבים למינהל מקרקעי ישראל מאחר והמינהל אינו צד לסכסוך.

4.בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי המשיבים כותבים מפורשות בכתב התביעה כי הסעד העיקרי הנדרש על ידם הינו סעד לביטול כל ההסכמים בין הצדדים לרבות, השבת כספי דמי ההיוון המהווה ביטול הסכם עם מנהל מקרקעי ישראל, המשיבים אף כותבים במפורש בכתב התביעה כי רכשו מהמבקשת דירה, מכאן עולה מסקנה אחת בלבד – כי מהותה של התביעה לביטול הסכם רכישת דירה במקרקעין.

המבקשת טוענת כי בתגובה מנסים המשיבים לתקן את כתב התביעה על מנת שהעובדות הנטענות יתאימו לעובדות שהיו בפועל אולם, לא ניתן לתקן את כתב התביעה בדרך זו. המבקשת מציינת כי תשקול מתן הסכמה לתיקון כתב התביעה, על מנת לרפא את הפגם האמור, ככל שתוגש בקשה מתאימה וכפוף לתשלום הוצאות בגין בקשה זו.

המבקשת חוזרת ומדגישה כי תשובתה ובקשתה מסתמכות על בסיס כתב התביעה בלבד ואין בכך לגרוע מטענתה כי ההתקשרות בין המשיבים לבינה אינה לרכישת זכויות במקרקעין אלא לביצוע עבודות עבור המשיבים.

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א.סמכותו העניינית של בימ"ש שלום קבועה בסעיף 51 לחוק בתי המשפט.

כל עניין שאינו מנוי בסעיף זה, נתון לשיפוטו של ביהמ"ש המחוזי, בהתאם לסעיף 40 (1) לחוק בתי המשפט.

בימ"ש שלום מוסמך לדון בתביעות כספיות, כאשר סכום התובענה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 ₪ ביום הגשת התובענה (סעיף 51 (א) (2) לחוק בתי המשפט).

תביעות כספיות הינן תביעות ששווין ניתן להערכה בכסף, למעט תביעות הנוגעות למקרקעין.

המבחן לצורך קביעת סמכות עניינית בתחום האזרחי הוא מבחן הסעד.

בסעיף 4 לכתב התביעה מצוין כי המשיבים חתמו על הסכמים לפיתוח פנים מגרש ולביצוע עבודות בניה ביום 16.6.04 בפרויקט מעלה חן מגרש 93, עפ"י ת.ב.ע מפורטת 4592 גוש 18182 חלקות 45-46 בכפר חנניה.

ההסכמים צורפו כנספח א' לכתב התביעה.

בסעיף 63 לכתב התביעה מפורטים הסעדים המבוקשים במסגרת התובענה.

בסעיף 63.1 מבוקש "להורות על ביטול ההסכמים בין הצדדים בגין הפרה יסודית של הנתבעת ולחייב אותה בהשבה של כל הכספים ששולמו לה ע"י התובעים בסך של 1,719,561 ₪ ולרבות הוצאות נלוות כגון מס רכישה בסך 2,122 ש"ח דמי היוון למינהל בסך 49,708 ₪, שכ"ט עו"ד בסך 13,218 ש"ח...".